דואגים לחיית המחמד שלכם? זה מה שחייבים לדעת על תולעת הפארק
תולעת הפארק היא טפיל נדיר יחסית אך מסוכן, הפוגע בעיקר בכלבים. מקור השם “פארק” הוא במקרים הראשונים שנתגלו באזור הפארק הלאומי ברמת־גן, אך כיום המחלה מופצת ברחבי הארץ
תולעת הפארק היא טפיל נדיר יחסית אך מסוכן, הפוגע בעיקר בכלבים. מקור השם “פארק” הוא במקרים הראשונים שנתגלו באזור הפארק הלאומי ברמת־גן, אך כיום המחלה מופצת ברחבי הארץ. הבעיה היא שהתולעת לא מתנהגת כמו תולעי מעי רגילות — היא עושה נדידה בגוף הכלב, מתמקמת במקומות קריטיים ולעיתים גורמת לנזק חמור או אפילו למוות. היא ידועה בשמה המדעי Spirocerca lupi.
בעת נטילת טיול בגינה, פארק או חצר פתוחה, הכלב שלכם עלול לחטוף את הטפיל ללא שתשימו לב — אם הוא אוכל צואה, חיפושית זבל או מריח קרקע נגועה. לכן חיוני להכיר את המחלה, להבין איך היא עוברת, איך מזהים אותה ומה ניתן לעשות למניעה.
כיצד עוברת ההדבקה ומהו מחזור החיים של הטפיל?
ההידבקות מתחילה ביצים של תולעת הפארק שמופרשות בצואה של כלב נגוע. חיפושיות זבל קטנות שבאות במגע עם הצואה בולעות את הביצים. בתוך גוף החיפושית הביצים בוקעות לזחלים, ואז הכלב אוכל את החיפושית הנגועה — או אוכל בעל חיים אחר שבלע חיפושית נגועה. כך החי משנה את סבב ההדבקה.
לאחר שהכלב בלע את החיפושית הנגועה, הזחל משתחרר בקיבת הכלב, חודר דרך דופן הקיבה או כלי דם ואז נודד — לרוב לאבי העורקים — ומשם לוושט. בוושט הוא מתיישב בדופן, יוצר מושבה (גרנולומה) ובה מתבגר. לבסוף, הביצים יוצאות בצואה, והמעגל חוזר. ההליך כולו עשוי לקחת חודשים.
מהם התסמינים — ואיך מזהים את המחלה?
התסמינים יכולים להיות מגוונים מאוד, ולעיתים לא ספציפיים — מה שמקשה על האבחנה. התסמינים הקלאסיים כוללים:
- קושי בבליעה, הקאות או פליטה של מזון לא מעוכל
- שיעול מתמשך
- ירידה במשקל וחולשה כללית
- נקודות דם בצואה או דימום פנימי
- שינויים בהתנהגות או תרדמת פתאומית
בשל נדידת התולעת דרך כלי דם או חוט שדרה, במקרים מסוימים מתרחשות סכנות כמו קרע באבי העורקים ודימום פתאומי, או אפילו פגיעה נוירולוגית שגורמת שיתוק.
אבחון וטיפול — מה חשוב לדעת?
האבחון לרוב דורש שילוב של בדיקות: צואה לבדיקה לזיהוי ביצים, צילום רנטגן של בית החזה, בדיקת CT או אנדוסקופיה של הוושט. האבחון עשוי להיות מאתגר כי לא בכל דגימה מזהים ביצים.
הטיפול כולל מתן תרופות אנטי-פרזיטיות ובמקרים מסוימים ניתוחים. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר — הסיכוי להחלמה גבוה יותר. עם זאת, כאשר כבר נוצרו גרנולומות או קרע בכלי דם — המצב חמור ולהשלכות קשות.
מניעה — המפתח להגן על הכלב
הדרך הטובה ביותר היא מניעה:
- הימנעו מאכילה של צואה, חלודה או קרקע מזוהמת מצד הכלב
- הקפידו על טיפול מניעתי — זריקות קבועות לפי המלצת הווטרינר
- איסוף צואת כלב בשטח – הפחתת הסיכון ליצור מעגל הדבקה
- שמירה על גינה נקייה, המנעות ממקומות עם חיפושיות זבל או בעלי חיים חלשים נשאים
למי זה רלוונטי במיוחד?
כל כלב – במיוחד כלבים קטנים, פעילים, אלה שאוהבים לחפור, להריח קרקע או לאכול כל דבר. גם כלבים שמסתובבים באזורי טבע, חצרות פתוחות או פארקים – חשופים יותר. לכן הבעלות על מניעה ועדכון תקופתי חשובים מאוד.
מה עושים אם חושדים?
אם הכלב מציג תסמינים של קושי בבליעה, שיעול, ירידה חדה במשקל או פשוט נראה חולה באופן בלתי מוסבר — פנו מיד לוטרינר. ככל שהזמן חולף ללא טיפול — הנזק עלול להיות בלתי הפיך.
אם עולה חשד לבעיה בריאותית, חשוב לא להתמהמה. כלב שמציג תסמינים כגון קושי בבליעה, שיעול, ירידה חדה במשקל או סימני חולשה כללית ללא סיבה ברורה – דורש בדיקה מיידית על ידי וטרינרי. אבחון מוקדם מאפשר לזהות את מקור הבעיה בזמן ולמנוע החמרה או נזק בלתי הפיך לבריאותו של הכלב.
לסיכום
תולעת הפארק היא לא מחלת “קלה” או נדירה בלבד – היא מחלה שיכולה להסלֵם ולהפוך לסיכון חיי לכלב שלכם. על-כן חשוב לדעת, למנוע, להכיר סימנים ולפעול בזמן. הטיפול והאבחון עשויים להיות מורכבים – אך ההתגוננות היא פשוטה יחסית ומחייבת רק תשומת לב יומיומית ותקופתית.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
